כשמתחילים ללמוד התמקדות ומגלים שהרבה מהתרגול הזה קורה בזוגות, לפעמים עולים חששות:
מה, תמיד נהיה תלויים בנוכחות של אדם נוסף כדי להצליח להתמקד?
אז כן... ולא.
בהתמקדות תמיד יש שני תפקידים.
צד שצולל פנימה ופוגש את התחושות המורגשות בגוף, מתמסר ומרפה, לפעמים אפילו מאבד את תחושת הזמן;
וצד שמחזיק את המרחב, רואה את התמונה הגדולה, ויכול להבחין אם שמשהו נתקע וזקוק לסיוע.
כשלומדים להתמקד, זה באמת הכי פשוט להתחיל לתרגל ביחד.
שני התפקידים דורשים מיומנות.
אבל מה שקורה עם הזמן, זה שאנחנו ממש לומדים מתוך ההתנסות איך זה להיות בכל אחד משני הצדדים -
כמתמקד, וכממקד.
ומגיע רגע שבו זה נעשה הרבה יותר זמין ואפשרי להצליח להחזיק בתוכנו את שני התפקידים - בו זמנית!
כך שבזמן שחלק ממני צולל פנימה עמוק ומתמקד, חלק אחר בי שומר על מודעות רחבה, זוכר את התמונה הגדולה, וממש יכול להכווין ולסייע כשעולה הצורך.
כך שעם קצת תרגול וניסיוןהתמקדות יכולה להפוך לכלי שזמין עבורנו ממש בכל מצב - אפילו כשאנחנו לבד.
Comments