עיניים טובות

לפגוש את עצמנו בעיניים טובות.

מה זה אומר בכלל?

רובנו בטח מכירים איך זה מרגיש ונשמע מבפנים כשאנחנו לא פוגשים את עצמנו בעיניים טובות.

אמירות פנימיות כמו: "איך זה עוד פעם קורה לי?", "למה אני עושה מזה עניין?", "אוף, שזה ייעלם כבר!", "אז מה אני אמורה לעשות כדי שזה ישתנה?", ואפילו: "איזו דפוקה אני"... מכירים?

אז האמת היא, שאחד התנאים הבסיסיים שדרושים לנו כדי להצליח לנוע, להשתנות ולהירפא על פי גישת ההתמקדות, זה להסכים לפגוש את כל מה שנמצא בתוכנו, בעיניים טובות.

אבל מה זה אומר?

בעיניי, לפגוש בעיניים טובות זה להסכים להאמין שלכל דבר בתוכנו יש סיבה להיות שם, וגם כוונה טובה מאחוריו.

זה להסכים להסתקרן, ולשאול באמת: מהו הצורך שלך? למה אתה זקוק?

זה לוותר על הרצון שזה ישתנה וייעלם כמה שיותר מהר,

וזה להסכים בתוכנו שזה יישאר ככה, לכמה זמן שזה צריך.

והקסם הוא,

שדווקא כשאנחנו מסכימים לפגוש בעיניים טובות את כל מה שבתוכנו, גם את מה שקשה וכואב,

פתאום הוא מקבל את מה שהוא זקוק לו באמת כדי לנוע ולהשתנות.