כשדברים תקועים במקום

"הלוואי שזה יעלם כבר, כמה זמן זה יכול להמשיך ככה?"

"חשבתי שאני כבר אחרי זה! איך יכול להיות שאני שוב נופלת לשם?!"

"פשוט תקבלי את זה כמו שזה, מה כל כך מסובך?"

"אולי לא צריך לעשות מזה עניין כזה גדול?"

"אה, ברור, אני מרגישה ככה כי נפגעתי כי היא אמרה לי שאני לא בסדר שם..."

"אוף, אני לא יכולה עם זה יותר...!"

מכירים את זה? שיש משהו ממש תקוע וכואב, וכבר ניסינו הכל:

להתנגד לזה, לנתח את זה, לספר לעצמנו שזה לא כזה חשוב, לייעץ לעצמנו עצות, או פשוט לטבוע בתוך זה...

וזה פשוט לא עובד. התחושה לא משתנה, וזה נשאר במקום.

אז האמת היא שיש עוד משהו אחד שאנחנו הרבה פעמים שוכחים לנסות.

מה עם פשוט: להסכים רגע לשהות עם התחושה הזו, הלא נעימה, בלי לנסות לשנות אותה, ולהביא לשם סקרנות אמיתית. לשאול, כמו מה זה מרגיש? מה יש שם בפנים? ואז להמתין שם, בתשומת לב, ולראות מה עולה?

התמקדות זו גישה שמלמדת איך להיות עם הדברים כמו שהם, גם כשהם קשים. מתוך סקרנות, ידידותיות, תשומת לב. ופעמים רבות אנו מגלים שדווקא אז,  הם מצליחים סופסוף לזוז ולהשתנות.